היישר עם הגעתנו לצ'אנג מאי בסיבוב השני שלנו אנחנו עוצרים ב Hidden village.
סוג של פארק ילדים עם פסלי בעלי חיים עצומים, בכדי להעביר תחושה שאנחנו הקטנטנים.
המקום בהחלט יפה ומספק לבנות שטח ריצה מטורף.
יש בו גם פארק שעשועים לא רע ופינות האכלות בעלי חיים, טרמפולינה שמספקת לליבי תקשורת ללא מילים עם ילדים נוספים, ומתקני טיפוס מאתגרים.
כשנכנסים לתוך צ'אנג מאי אני מרגישה את התיקון אחרי הביקור הראשון בה.
השמש זורחת, והמלון שלנו עכשיו בתוך העיר העתיקה, בין סמטאות פשוטות, שגם ממש אפשר ללכת ברגל, ולידנו פארק גדול, שהרבה אנשים מבלים בו משעות אחר צהריים וערב ועושים ספורט.
חיים רגילים של אנשים שלא רודפים אחרי מיגוניות והתראות של אזעקות.
הגסט האוס שלנו נמצא מעל מספרה מפוארת.
ובהתחלה אני בשוק.
אבל כשנכנסים ועולים מעלה, אני מיד מתאהבת.
מבנה עץ רחב ידיים, עם לובי נעים לרביצה לאכילה.
אז מה אם הנוף מלא בחוטי חשמל צפופים...
החדר שלנו הפעם ענקי!!! מורכב משני חדרים מחוברים.
ובמקום יש אנרגיה ממש חיובית מצד הצוות.
מכירים שיש קליק? אז ככה.
החלטנו שכל עוד אנחנו עם רכב שכור, ננסה לעשות את כל האטרקציות והטיולים שסימנו לעצמנו שהם מעט יותר מרוחקים ממרכז העיר, ולא ניתן להגיע ברגל.
אז למחרת נסענו לגן פרחים sixflower garden.
כניסה עולה 99 באט, כוללת משקה.
המקום הוא בעצם שטח פרחים גדול, והוא בנוי לצילומים.
לא שאנחנו כאלה מצטלמים מקצועיים, ואין לנו גם מטרה כזו, אבל האווירה הייתה קסומה.
אטרקציה חמודה ולא ארוכה מדי.
בקרבת מקום יש גם גן חיות חרקים שלא נכנסנו אליו.
בהמשך אנחנו עוצרים במשחקיית לגו מטורפת, שהבטחנו לבנות לשחק בה. 150 באט לשעה.
Block and play
יש שם בעצם מלא מלא מלא מלא ערכות לגו, דופלו, מגנטים, צינורות, סברס, חרוזי גיהוץ... בקיצור כל מה שקשור להרכבות.
מרוב השפע הבנות שלי התבלבלו ולא ידעו מה לבחור, ואז גם הפרידה מהמקום הייתה קשה- קחו בחשבון מראש.
הימים בצ'אנג מאי מאופיינים בארוחת ערב במלון.
כלומר, ארוחה שאנחנו מכינים, לחם, ירקות, פירות, יוגורט, גבינה צהובה וטונה.
משתדלים לייצר קצת אווירת חיים רגילים ולא רק מסעדות, כי יש גבול, האוכל בתאילנד עמוס רטבים וסוכרים. יש גבול!! לפחות עבורי.
במקביל לטיול שלנו, מרחפת העננה הכבדה של המלחמה בארץ. ואנחנו עסוקים מלא בשאלה איך לחזור ככה הביתה ומתי.
ופה נופלת ההחלטה, להאריך את השהות בתאילנד בעוד חודש, בתקווה שיהיה רגוע ונעים יותר לחזור.
אז אנחנו מבלים במשך יומיים את הבקרים הבאים בשגרירות תאילנד.
מלא ניירת, מלא תור, מלא עצבים... אבל עשינו זאת וזה מאחורינו.
הבירוקרטיה היא מתישה ממש.
ולכן אנחנו מבלים בשני הימים הללו את הצהריים בפעילויות שמעסיקות את הבנות ומאפשרות לנו לשקוע.
באחד הימים הלכנו לבריכה דרומית מצ'אנג מאי.
Somtam slider
משהו שכונתי כזה, לא פארק מים מטורף, אבל זה ממש עשה את העבודה עם הבנות. השתוללו, עלו מאה פעם למגלשות, וסיימנו את היום בחיוך.
ביום אחר, הלכנו לבקר במפעל להכנת מטריות עץ.
ואפילו ישבנו לעצב בעצמנו מטריות.
שמחתי שאפשרנו לעצמנו להתמסר לצביעה, ולרגע להניח בצד את עדכוני החדשות.
Umbrella making center
אנחנו לא בשגרת בית, שיש גן, וחברים רבים, ולכן טוב לתבל את לוח הזמנים גם במשחקיות, גם ביצירות וגם במפגשים חברתיים עם משפחות מטיילות.
כל דבר כזה ממש עושה טוב לבנות.
החודש הבא שלנו בתאילנד יאופיין בסוג של השתקעות, נהיה ללא רכב, ונצטרך לייצר שגרה פחות אינטנסיבית ומפוארת לבנות.
החלטנו לחזור לפאי. שהרגישה לנו ביתית ונעימה.
וגם לגסטהאוס פה בצ'אנג מאי עוד נחזור.
אבל קודם ניתן לעצמנו להישאב בחזרה לאווירה הכפרית של פאי.
לסיום הפרק הזה של המסע אנחנו מבלים בחגיגות חג הלאווין שיש בצ'אנג מאי.
מבוך חושך מפחיד, תחנות קליעה למטרה, הופעה, דוכני מזון, אמנים שונים... הכל צבעוני ומקושט.
ועבורנו, שמטיילים באופן קבוע בחודש אוקטובר, כל האווירה סביב החג המוזר הזה היא לגמרי חגיגה ואטרקציה.
