אני אתחיל ואומר שניתן לעשות את הנסיעה בחמש שעות. כמו נסיעה לאילת (:
אבל אנחנו מאז המסע לאריזונה לא אוהבים לעשות נסיעות של מעבר לשעתיים וחצי ביום- בגג!!!
ולכן חילקנו את הנסיעה לצ'אנג ראי עם שני לילות בדרך, וככה מגלים מקומות נוספים בחורים נידחים ממש לא מתויירים.
את הדרך החדשה מתחילים לא לפני שעוברים שוב בקפה הארנבים בפאי. ארוחה פשוטה זולה ומשביעה, וככה נפרדים מהארנבים בכיף.
בבוקר יש יותר כוחות ואנחנו נוסעים את הדרך המפותלת מפאי, שעה פלוס נסיעה ומגיעים לשמורת הטבע Pong Duet Geyser.
מסלול טיול של 9 קילומטרים, אבל אנחנו לגמרי מסתפקים רק בעלייה מתונה של 250 מטרים עד הגייזר עצמו.
ו... קונים ביצים- ומבשלים אותן בגייזר!!
זה איזה מנהג נפוץ פה- לקנות ביצים ליד גייזרים,לבשל,ולתבל בסויה. הכל פה סויה!
ולקינוח אחרי הגייזר מתפנקים במעיינות חמים מהמים שיורדים מההר.
תענוג של מקום! פלוס התחיל גשם ואז בכלל היה כיף להיות במים החמים.
מבלי לשים לב בכל מקום פה נוצרת אטרקציה לילדים. לפעמים לא צריך לשבור את הראש על פארק שעשועים ייחודי.צריך לגלות את האטרקציות בשמורות הטבע.
בהמשך עוצרים לאכול באיזה מסעדה תאילנדית בדרך-
התחושה קצת מתסכלת מכיוון ששתי הנשים המבוגרות שבמקום לא מבינות דבר וחצי דבר באנגלית. ובשילוט אין שום מילה מוכרת.
אנחנו מתקשרות בפנטומימה וכל אחת מדברת בשפתה.
בסוף אכלנו.
הסיטואציה חצי מצחיקה חצי מעצבנת לרגעים.
אבל העיקר שצלחנו זאת.
משם ממשיכים למקום הלינה שלנו. בית בחצר של מישהי מקסימה בעיירה שכוחת אל!!
זו אישה שמצאתי את המקום שלה בגוגל מפות. כתבתי לה בפייסבוק וכך הגענו אליה.
ואיזה חמודה היא הייתה!!!
קודם כל עם אנגלית נעימה לשיחה, הביאה לנו בננות, פיטאיה, שוקו לבנות, חטיפי בננה מלוחים, ומלא רצון טוב לעזור בכל מה שנצטרך, פלוס טיפים לטיולים בסביבה. ורק באנו ללילה!!
הבנות התלהבו מהדירה שקיבלנו לישון בה.
עולות יורדות במדרגות לעליית הגג. מכינות הצגות, מעבירות ציוד מפה לשם... ילדות. שמחות. רגילות. שמתרגשות מדברים פשוטים.
זה משהו שאני אוהבת במסע, בימי מעברים לא צריך לתכנן דברים מורכבים ויציאות אחר צהריים וערב, עצם ההגעה למקום חדש, ממלאת לבנות את על אחר הצהריים.
אנחנו עושים לעצמנו ארוחת פועלים של לחם, טונה, אבוקדו ופירות. גם דברים כאלה הם נעימים, הם מזכירים אווירת בית.
הרי בבית לא כל יום אוכלים במסעדה... תודה לאל!
ביום המחרת מתעוררים לגלות מלא חלזונות ענקיים מטיילים בחצר- דבר זה מספק לבנות את אטרקציה מספר אחת ביום.
ממשיכים לפיקניק קצר בשמורה sri lanna national park, אנחנו רק התבוננו בנוף ואכלנו, אבל יש שם סירות שלוקחות את התיירים לשיט באגם, ולביקור בבתים ומסעדות על המים, זה נראה כיף, והנוף מטריף!!
התאילנדים מאוד אוהבים ילדים, כך יוצא שבכל מקום מבוגרים או ילדים מתעניינים בבנות. היום פגשנו ילד מתוק מלווה בסבתות, דודות, אמא, חברים, כולם מדרבנים אותו לדבר עם הבנות. בשפת פנטומימה כמובן.
וקצת סוואדיקה וקפונקה.
התחנה הבאה בדרך לצ'אנג ראי הם הגנים הבוטניים.
Tweechol Botanical Garden
איזה מקום מופלא!! לא יכולתי שלא לחשוב כמה היה יכול להיות נחמד לבלות פה עם כל המשפחה...
במקום יש שבילים עם מלא עצים שונים, לפי מתחמים, צמחים טרופיים,קקטוסים,פרחים בשלל גוונים, מבוכי שיחים, פינות חי, גני שעשועים לילדים וביתני משחק.
היה אפילו מבוך שיחים, שלרגע איבדנו את דרכנו בתוכו.
ומשהו יפה שיש בתאילנד, הפארקים האלו כל כך עצומים, שיש שאטל שלוקח אותנו לפי תחנות בפארק, ניתן לרדת ולעלות בחזרה כשרוצים.
ריאה ירוקה, ענקית, מטופחת באמת, מכל הלב, אין כמעט פחים במקום והוא נקי למופת!!!
אנשי הצוות במקום מטפלים יפה בצמחים, והרבה שיחים נגזמו לפי צורות של בעלי חיים.
בקיצור אטרקציה שווה במחיר מצחיק.
הלינה הבאה לפני שנבלה מספר ימים בצ'אנג ראי היא באיזה מלון דרכים בצד הדרך.
הנופים בקו האופק כל כך יפים, מרבדים ירוקים והרים נישאים, והמלון שלנו נעים, ומודרני. זה דיסוננס מטורף אל מול הרחובות הכפריים שלעיתים ממש לוקחים אותי שנים אחורה, פחונים, ובתי מגורים שאני לא מכירה בנוף הישראלי... הרבה מהול בצבעי אדמה ואפר, בלאגן ואבק.
זה לא הופך חלילה את החוויה ללא נעימה, אבל זו בהחלט חשיפה ראשונה שלי עם המזרח.
אזורים שונים כל כך מבנגקוק המודרנית, הצפופה, העמוסה...
את בוקר המחרת אנחנו בוחרים להתחיל במעיינות חמים ציבוריים- פזורים כאלה המון ברחבי צפון תאילנד, רק לחפש ולמצוא, חלק בתשלום חלק לא.
המים שם כל כך רותחים שהבנות לא יכולות להיכנס אליהם, אורן מוותר, ורק אני נחושה לעשות הבראה והרפייה לשרירים שלי. מבחן אומץ של ממש.
יושבת עם עצמי בבריכה מינרלית של 41.4 מעלות נושמת, נמתחת, ומתגמשת לי.
בנתיים הבנות מוצאות תעסוקה ומבשלות מרקים דמיוניים עם מים דשא ובוץ.
ברקע נוף יפה וירוק וזה לגמרי מתחיל את הבוקר ברגוע!!
משם ממשיכים נסיעה לצ'אנג ראי- לא לפני שנעצור (שוב) לאכול במסעדת פועלים מקומית ונתקשר בפנטומימה עם העובדות במקום.
וממש לפני שנכנסים לצ'אנג ראי עצמה- בכניסה לעיר, אחד המקומות המרשימים בעיניי בגזרת המקדשים-
המקדש הלבן.
המקום כל כך יפה, מרגיע, מעוצב במלא אלמנטים אמנותיים מעניינים, שפשוט קשה להפסיק לומר וואו.
המקום בימים אלה מקבל משמעות מעט אחרת, אנחנו מביעות משאלה ותולות על עץ המשאלות. בתקווה שהיא תתגשם ומהר.
בכללי זה כל מה שיש לנו לעשות מרחוק- להביע משאלות ולשלוח תקווה.
במקום יש גם את cave of art במחיר סמלי נפרד- מערה שמעוצבת כאילו אתם צועדים במצולות הים, או בעיר שנשטפה תחת שטפון עצום.
אחר צהריים מגיעים למלון שלנו לימים הקרובים- הפעם הלכנו על אכסניית תרמילאים- וקיבלנו חדר פרטי עם מיטות קומותיים.
אז אמנם תנאי אכסנייה אבל החצר מהממת, נעימה ופורחת.
מחר נחקור את צ'אנג ראי עצמה... שבת שלום (: