בקרוב יוצא לדרך מסע נוסף.
למה מסע ולא טיול או חופשה?
כי זה לא. זה משך זמן ארוך, של 24/7, כי לא ממהרים להספיק בו, וכי האלמנט העיקרי הוא להיות. ביחד.
מה עד לתאילנד בשביל זה?
ומה רק לצפון? איך אתם מוותרים על החופים?
לא יודעים.
פשוט ככה.
להיות.
שמנו לב מהמסקנות של המסעות בשנים הקודמות שהרגעים שאנחנו הכי זוכרים בסוף הם אלה שסתם היינו.
סתם היינו בדירה, והבנות עשו יצירה.
סתם קפצנו למכולת המקומית.
סתם היינו בג'ימבורי הפשוט ההוא.
סתם ראינו יחד טלויזיה ואכלנו קינוח אחרי שהבנות נרדמו.
סתם הלכנו ברחוב ונכנסנו לחנות אקראית.
סתם היינו במוזיאון הכי לא פופולארי שאין עליו המלצות ברשת.
סתם.
אבל כנראה זה לא סתם.
כן עשינו אטרקציות, אתרים מפוארים, ועוד כל מיני פריטי חובה אבל... המרכז היה השהות.
שהיא נטולת טירוף זמנים.
אולי צריך לנסוע לצד השני של העולם כדי לעצור מהטירוף? בואו נודה. טירוף פה.
אורן שמע לא מזמן ברדיו, מומחה שאומר שטיול בחול צריך להיות מעל שמונה ימים.
כי רק אחרי שמונה ימים הגוף והמוח מתנקים מהסטרס שבארץ. מהעבודה, מהאקטואליה, מהלחץ בכביש, מהכל.
אז אנחנו ניישם.
נעבור ניקוי.
ונהיה יחד.
סתם כזה. (במקומות חדשים ויפים כמובן).
מתרגשים לצאת למדינה מופלאה ומדוברת.
מנמיכים ציפיות על הספקים.
בכל זאת טיול עם ילדים.
נחפור את גוגל מפות כדי לאתר את המקומות שהם פחות מיינסטרים.
אלה שהם סתם.
ויהיה לנו כיף. אני מקווה.
כשנצא לדרך כמובן ייצא סיפור מסע. עם שמות ומיקומים והמלצות.
בתמונות: רגעים של סתם.
Comments