אבולוציה של מקלחות

אני אוהבת להתקלח.

יותר מזה, אני אוהבת להתעכב במקלחת.

פתאום כל הרעשים הרגילים על "מיוט". הצעקות,המריבות, הדמעות, והבקשות, אה בעצם גם התלונות.

וברגע הזה נשארים אני, זרם המים והמחשבות שלי.

הנה רגע שקט לחשוב בו.

ומה חשבתי במקלחת היום? שמאז שאני אמא לא התעכבתי במקלחת. לפחות לא לאורך כל הדרך.

זה מוצר חדש בהורות שלי. איזה מוצר שווה!!

בהתחלה חששתי להיכנס להתקלח.

לא רציתי להשאיר לבד את התינוקת,

(ושלא נדבר על זה שאחרי הקיסרי הייתי צריכה עזרה במקלחת- תודה מראש לבנזוגי).

אז הייתי מתקלחת רק כשיש מישהו בבית.

הפרק הבא היה מקלחת באורך דקה או שתיים עם דלת פתוחה ורק כשהתינוקת ישנה, ותוך כדי אני מתפללת שלא אשמע קול בכי.

(וכמובן שמצאתי את עצמי רצה רטובה לחדר לא פעם ולא פעמיים).

לאחר מכן המקלחות התארכו לחמש דקות.

כי התחלתי להכניס את הטרמפולינה עם התינוקת בתוכה לתוך המקלחת, ובעודי מתקלחת מהר אני מחייכת ומדברת אל ביתי הקטנה

(שבתכלס אולי זרם המים היה מספיק לה).

היו תקופות שהמקלחות קרו ממש ממש מאוחר בלילה,

ובאיזשהו שלב החלטתי שאני לא מתחילה הרדמות לפני שאני נקייה.

היו תקופות שהשתמשתי בטלויזיה כדי שאקבל את דקות החסד במקלחת.

ומתישהו בלי ששמתי לה זה עבר.

וזה שוב החלק האהוב עליי ביום, שאני מרשה לעצמי להתעכב. לכבות רעשים, לחשוב מחשבות, לסדר אותן, לקחת שלוש שאיפות עמוקות ואחריהן להוציא שלוש נשיפות ארוכות ולאסוף את רצפת האגן (כן כן, זה הזמן שאני מתפנה לזה),

ואז לצאת רעננה עם טיפה יותר כוח.

והנה אני פה,כדי לומר לך,

שבסוף המחשבות והמקלחות המפנקות יחזרו.

ואם הזמנת עזרה/תמיכה/מבקרים הביתה.

תשאירי אותם עשר דקות לבד עם התינוק ולכי להתקלח.

סדרי את המחשבות.

שחררי לחצים ומתחים.

תחזרי נקייה (בגוף ובנפש) להמשך היום או הלילה שלך (:

איך עברה המקלחת שלך היום? כמה זמן השקעת בה?

בתמונה- אני אחרי מקלחת זריזה (אי שם בשנים) שגם אליה ולארגון שאחרי פלשו לי.