איך למצוא סביבה תומכת בגידול הילדים בבית בשנים הראשונות?

האם קראתם את הפוסט המקדים על איך שרדתי עם הבנות בבית? אם לא, זה הזמן!!

הורה אחר או אמא אחרת תצטרך את החברה שלך בדיוק כמו שאת תצטרכי אותה.

לכולנו מטרה אחת-

לא להיות יממה שלמה רק בשיח עם בני שנה בממוצע.

שלא תטעו- הכי כיף לראות את הילד מתפתח, גדל, לשחק איתו, להנות ממנו. להרגיש את ההורות הארד קור.

אבל מה שמפרה לנו את הנפש או יותר נכון מאוורר אותה, ומחדד תובנות זה השיח עם עוד אדם שנמצא במעמד כמו שלנו פחות או יותר.

נכון שנעים לחשוב מחשבות לעצמנו, לשתף את הפרטנר\ית,

לסמס לחברה שאולי נמצאת בלימודים או ביום עבודה.

אבל אם יש מישהו שיבין אותנו ויהיה הכי ממוקד בנו ברגע נתון הוא מי שנמצא איתנו בסירה באותו רגע.

הדבר הבא שצריך לעשות- התמדה בהגעה לאותם המקומות. ותכף אמנה אותם.

כשאנחנו מתמידים בהגעה למקום מסויים אנחנו נזכור עם הזמן מי האנשים שכמונו מתמידים אליו. ויווצר עם הזמן קליק ביננו, היכרות שכזו גם אם אין שיח עמוק. ויותר מזה, נדע שיש לה את הצורך הזהה לשלנו ביציאה החוצה ובבחירה לא להישאר לבד בין ארבע קירות.

והדבר הבא- ליזום יצירת שיח ולקחת טלפונים של אנשים שפיתחנו איתם שיחה.

איך מפתחים שיחה? פשוט וקל.

(אני: איזה חמוד, בן כמה הילד?

היא: שנה וחודשיים

אני: הייתה לי תחושה שהוא בערך בגיל של הבת שלי

היא: היא לא במסגרת?

אני: לא.. ושלך?

היא: לא. אז מה אתן עושות כל השבוע? לאן הולכות?

וכן הלאה וכן הלאה...)

ובתום שיחה מופלאה שכזו. שואלים בצורה הכי פשוטה:

רוצה אולי שאקח את הטלפון שלך ואגיד לך כשנגיע לפה בפעם הבאה? רוב האנשים לא יסרבו, ואם ל א נבוא להם בטוב ולא יהיה להם נעים לומר הם ימצאו דרך להתעלם מאיתנו באלגנטיות לאחר מכן.

(שיחה קצרה ככל שתהיה. אם היה קליק עם אדם חדש. והילדים בערך בערך קרובים בגיל. סימן שתרצו להגיע לאותם המקומות. לאותן הגינות. לאותן פעילויות.)

מפה והלאה הדרך קלה. או לפחות קשה פחות.

אז איפה מסתובבים:

*בגינה הקרובה לבית.

*בגינה הרחוקה מהבית- זו שצריך לצעוד בשבילה עשרים דקות או להתניע את הרכב.

*בספריה שביישוב- התפלאתי לגלות שזה מקום שמגיעים אליו בבוקר אמהות או סבתות או מטפלות עם ילדים. ועם הזמן מצאתי אנשים קבועים שנפגשתי איתם דווקא בספריה.

*פעילויות לתינוקות ופעוטות בקניונים השונים- גם שם. ברגע שהתמדתי קלטתי מי ההורים הקבועים. עם הזמן נוצר קשר וקליק. והנה נהיו קבוצת אנשים שכבר מכירים אותי וקל לשתף בתלאות היום.

*גן עם אמא- מהמקום הזה הכרתי כמה וכמה חברות מהממות שהולכות איתי עד היום.

*קבוצות התכנסות של אמהות- ליווי התפתחותי, שחיית פעוטות, קבוצת מניקות ועוד ועוד. יש בכל יישוב כמעט כזה דבר. רק צריך לא להתבייש לשאול בקבוצת הפייסבוק המקומית.

*חוף הים (רק לשחק בחול- לא צריך לאתגר את עצמנו גם בכניסה למים). אם תתיישבו ליד האזור המונגש לנכים תגלו שמגיעים לשם עוד הורים עם תינוקות שלא במסגרת חונים עגלה ליד ופשוט נמצאים באותו האזור.

מניתי מקומות שזמינים לכל. ללא הרבה אתגרים.

רק בכולם חשוב: להתמיד, וחידוד חושי האינטראקציה החברתית שלנו.

וגם אם לא יצרנו קשר מספק בשביל המשך חברות אז הרווחנו איוורור לנפש.

הילדים עסוקים מאוד בחוץ והרבה פחות נתלים עלינו ומנג'סים, אוכלים טוב יותר והכי חשוב- ישנים אחר כך טוב יותר.

רווח לכולם.

בהצלחה (:

בתמונה- מצבים בגללם הבנתי שאם לא אצא מהבית הלך עליי- ובעקבות המצב הזה, גיליתי כל כך הרבה.